מה שאנחנו רואים פה הוא סוף סוף הוכחה לקיומו של מג'תבא!
חחחח
כלומר, עם קצת willing suspension of disbelief.
הנייר הזה, שהתפרסם שלשום, הוא לכאורה מכתב בכתב ידו של מג'תבא ח'אמנהא'י, שנכתב למפקד חיל האוויר של משה"מ, הגנרל סייד מג'יד מוסוי, ב-10 במרדאד, שזה 1 באוגוסט. ורק עכשיו יוצא.
קודם התוכן ואז קצת ביקורת וניתוח של המכתב עצמו, כפי שדרשו איראנים ברשת.
השפה מאוד פרחונית, מומלץ להכין מזרק אינסולין למי שזקוק:
بسم الله الرحمن الرحیم
בשם אללה הרחמן והרחום
برادر مجاهد و دلیر جناب سردار سید مجید موسوی حفظه الله و ایّده
האח לוחם-הקודש והאמיץ מר גנרל סיד מג'יד מוסוי, ישמראו אללה ויסמכנו
بعد التحیات و السلام؛
אחרי הברכות.
۱) بحمدالله گزارش ارائه شده که قبلا هم نسخهای از آن را دریافت نموده بودم، دلگرمکننده و دلنشین است.
בחסד האל, הדו"ח שהוצג, שקיבלתי עותק שלו גם קודם, מחמם לב ומענג.
از مجاهدتهای خود و همرزمان گمنام و مظلومتان خیلی کم نوشته اید؛ همچنانکه رفتار مخلصین همواره اینطور بوده است.
על מאמצי הקודש שלך ושלך חבריך האלמונים והמדוכאים לנשק כתבת מעט מאוד. כך הייתה תמיד דרכם של הענווים.
امّا اثری که به حکمت الهیه از این خصوصیت ناشی می شود انشاءالله، محبت و اعتباری است که حضرت حق جل و علا برای صاحبان اخلاص قرار میدهند و انواع برکتها و پیروزیها
אך התוצאה שנובעת בחוכמת האל מתכונה זו אם ירצה השם, היא החסד והאשראי שכבוד האל יתגדל ויתעלה מעמיד לרשות בעלי הענווה, ומיני ברכות וניצחונות.
۲) در مورد زنجیره تامین انشاءالله تلاشها ادامه یابد و گزارش آن مرتبا به اینجانب منعکس گردد.
2. בנושא שרשרת האספקה, אנשאללה יימשכו המאמצים, והדיווח על כך יוצג לצד-זה (צד זה = אני) באופן סדיר.
۳) مراقبت از جان عزیز خودتان و همه برادران خواسته موکد اینجانب است. امید است با دعای خیر و پربرکت سرورمان عجلالله فرجه الشریف، امور سامان گیرد.
שמירה על החיים היקרים של עצמך ושל כל אחיך היא רצונו המודגש של צד זה. התקווה היא שבתפילתו הטובה ורבת הברכה של מושיענו, יחיש אללה את שובו הנאצל, הדברים יסתדרו.
سید مجتبی خامنهای
סיד מג'תבא ח'אמנהא'י,
۱۰/ مرداد/ ۱۴۰۵
10 במרדאד 1405 (1 באוגוסט 2026).
זה היה קשוח, נעבור לניתוח:
בואו נגיד שאי אפשר לומר שזה *לא* כתב היד של מוש-תבא, מהסיבה הפשוטה שאין למה להשוות. כנ"ל לגבי הסגנון שלו (אפשר להשוות ל-PDFים המודפסים שיצאו, אבל לא טרחתי. זה שזה אותו כותב לא יגיד לנו כלום, נכון?)
הבה נמנה את כל הדברים שמוזרים פה - זה איראנים ברשת אומרים, לא המצאתי שום דבר - ואז נגיד למה אולי בכל זאת, ובסופו של דבר נבין שכל דבר אפשר לתרץ, ו.
בואו נדבר על נייר המכתבים: לסוג הנייר האמנותי הזה קוראים כָּאעַ'דֶ' תַד'הִיבּ (שזה המשקל שליאור אוהב) ולסוג הקישוטים הזה קוראים אַבְּר וֹ בָּאד - עננים ורוח. הוא כן משמש לספרי שירה וקודש, למשל, אבל לא למסמכים רשמיים.
טיעון הנגד יכול להיות שזה מה שהיה לו כי המצב וזה, אבל בואו, אם יש מישהו שהיה יכול להוציא בשבילו מכתב, הוא כנראה גם היה יכול להכניס לו נייר מכתבים מודפס עם כותרת נורמלית ולוגו של הרפובליקה האסלאמית כמקובל.
אבל אולי זה בגלל שמג'תבא הוא מנהיג עם סגנון אחר? ׁ(אני לא אמרתי גיי! סטרייטים גם משתמשים בנייר כזה, פשוט לא למטרות רשמיות)
הלאה: היישור לשמאל.
עקרונית להבין את כיוון הכתיבה של איראנים בכתב יד זה אחד האתגרים, ובנאדם מן השורה יכול להיות שהיה מיישר פעם לימין ופעם לשמאל ופעם למקומות אקראיים אחרים, אבל מכתב רשמי, גם אם הוא בכתב יד, אמור להיות מיושר לימין.
שוב - אולי זה בגלל שהוא לא מנוסה, או פשוט מראה שהיה לו גם נזק מוחי.
ובקשר לסגנון ולתוכן - השפה שלו מאוד פרחונית, אבל בואו נגיד שאבא שלו היה יותר רהוט, גם בפרסית וגם בערבית. אבל בואו, גם לי יש ילדים מהגנים שלי מהבית שהסגנון שלהם שונה משלי. זה לא באמת אומר כלום. רק קצת מוזר ולא אפוי בשביל מי שאמור להיות מנהיג דתי עליון, אבל בואו, זה עוד יותר מוזר שהוא מונה למנהיג עליון בלי ניסיון ציבורי ובלי להיות איתאללה והוא ממשיך להיחבא אל הכלים גם כשאין עליו איום. שאלה יהיו הבעיות שלנו.
לסיכום - טוב שיש לרשת במה לעסוק ולהשתשעשע, אבל את אף אחד זה לא שכנע - מג'תבא עדיין של שרדינגר