אני לא מתרגשת כבר מקללות. לא יודעת מה כולם פה משחקים אותה מופתעים. גם לא מבינה למה הימנים שבכם מגנים משהו. תלמדו לשחק את המשחק של אי הגינוי. מצטערת, אבל אתם בשמאל הקיצוני הבאתם את זה על עצמכם. איך, את בטח שואלת? בזה שלא גיניתם את הבהמות השמאליות מהמחנה שלכם. כששתקתם. כשקידמתם אכיפה בררנית. כשלעגתם. בזתם. ביזיתם. חירבתם. כששמחתם על מותם של יהודים מיו"ש. כשעשיתם שימוש ציני במשפחות חטופים. כשביטלתם משפחות שכול. אז הזדיינו בסבלנות וחכו למה שיגיע לכם. בהצלחה בהמשך כשיבואו כל המשוגעים האמיתיים שזימנתם, ויגרמו לכם (הלוואי!!!) לעזוב את הארץ. כמו שסיימתי לרחם על ערבים טרוריסטים מתקרבנים שצריך למסמר אותם ואת המשפחות שלהם למזבחות ההיגיון והצדק, כך אני לא מרחמת עליכם, חבורה של חלאות ששורפות פה מדינה שלמה בזמן מלחמה. תאכלו את מה שבישלתם. מוזמנים לקפוץ לי אם נפגעתם.ן.

בואו ותראו איך בית משפט מחוזי פשוט בפקיסטן מצליח להיראות הרבה יותר מקצועי מבתי המשפט ה"נאורים" שלנו בישראל. בספטמבר 2020, אישה צרפתייה ממוצא פקיסטני נסעה בלילה עם שלושת ילדיה בכביש המהיר לאהור-סיאלקוט בפקיסטן. בשעות המוקדמות של 9 בספטמבר נגמר לה הדלק והרכב נעצר. שני גברים חמושים, Abid Ali Malhi ו־Shafqat Ali Bagga, הגיעו למקום. לפי ממצאי התביעה שאומצו בפסק הדין, הם שברו את חלון המכונית, גררו את האישה ואת ילדיה לשיחים סמוכים, אנסו אותה באונס קבוצתי בנוכחות ילדיה ושדדו ממנה כסף, תכשיטים, כרטיסי כספומט וחפצי ערך. החקירה לא הסתכמה ב"תחושות" או בכותרות. הוצגו עדות הקורבן, זיהוי החשודים, ראיות רפואיות, טביעות אצבע וראיות DNA ופורנזיות שקשרו אותם לזירה. במשפט העידו עשרות עדי תביעה. ב-20 במרץ 2021 בית משפט ללוחמה בטרור בלאהור הרשיע את שניהם. על האונס הקבוצתי ---> עונש מוות. בנוסף: מאסר עולם בגין החטיפה, 14 שנות מאסר בגין השוד, חמש שנות מאסר נוספות בגין גרימת הנזק, וכן קנסות ופיצוי לקורבן. אבל כאן מגיע החלק המעניין באמת.. השניים ערערו. הם טענו לפגמים בחקירה, לספקות בראיות ושהעונש קשה מדי. ב-3 ביוני 2026, כמעט חמש שנים לאחר הגשת הערעור.. הרכב של שני שופטי בית המשפט הגבוה של לאהור דחה את הערעורים והשאיר את ההרשעות והעונשים על כנם. זה חשוב: לא מדובר ב.. Supreme Court of Pakistan, אלא בערכאה גבוהה מחוזית! ובפסק הדין המפורט, שפורסם ביולי 2026, בית המשפט קבע שהתביעה הוכיחה את האישומים מעבר לספק סביר באמצעות מכלול חזק של ראיות ישירות, רפואיות ופורנזיות. השופטים כתבו שהמעשה מבטא התעלמות מוחלטת מכבוד האדם ומהאוטונומיה הגופנית של האישה, ותיארו אותו כעבירה מן הסוג ש "shock the judicial conscience". והכי יפה בעיני: בית המשפט קבע שהקלה בלתי מוצדקת בעונש במעשה כזה תפגע בהרתעה ובאמון הציבור במערכת המשפט!!! עכשיו תעצרו רגע ותחשבו על האירוניה. פקיסטן: מדינה שאנחנו במערב ובישראל רגילים להסתכל עליה כעל מדינה דתית, שמרנית ולא בדיוק מודל ליברלי לחיקוי... מצליחה במקרה הזה לנסח מסר משפטי פשוט להפליא: יש פשעים שבהם החברה אינה צריכה לחפש קודם כול איך לרחם על הפושע. לפעמים תפקידה הראשון של מערכת המשפט הוא להגן על הקורבן, להגן על הציבור ולהבהיר שהחברה רואה את חומרת המעשה בדיוק כפי שהיא. ואני בכוונה אומרת "במקרה הזה". אני ממש לא טוענת שמערכת המשפט הפקיסטנית בכללותה טובה יותר מהישראלית... היא רחוקה מלהיות מודל שאני רוצה לייבא לכאן. וגם ברור לי.. בית משפט ישראלי לא יכול לגזור עונש מוות על אונס, משום שהחוק הישראלי כרגע לא נותן לו סמכות כזאת. זו כבר שאלה למחוקק, לא רק לשופטים. אבל כשאני קוראת את השפה של בית המשפט הפקיסטני במקרה הזה - "כבוד האדם", "אוטונומיה גופנית", חומרת הפגיעה, הרתעה ואמון הציבור - קשה שלא לתהות: איך הגענו למצב שבו דווקא מפסק דין פקיסטני אפשר לקבל שיעור כל כך חשוב על הזכות של חברה להגן על עצמה ועל הקורבנות שלה.. כנראה "נאורות" אמיתית אינה נמדדת בכמה רחמים אנחנו מסוגלים להפגין כלפי מי שביצע פשע מחריד... אולי היא פשוט נמדדת בכמה ברורה ונחרצת החברה מוכנה להיות כשהיא עומדת לצד מי שנפגע.... ואין צל של ספק בפגיעה!

אתם תאהבו את מה שהיהודים האלה ברחוב עשו לאחיין של השגריר ה"פלסטיני".... שמו עליו 1000 ז'.